הכול על חאפיז מוסטפא וההיסטוריה בת מאה השנים שלו

ההיסטוריה של חאפיז מוסטפא מתחילה במאה ה־19. באיסטנבול של המאה ה־19 פעלו קונדיטורים אנטוליים ידועים. מי שהגיעו לבירה מעיירותיה הצחיחות של אנטוליה, כנראה פנו למקצוע הזה מתוך סולידריות עם בני ארצם. איסמעיל חאקי ביי, שהגיע מהעיירה המרכזית צ׳נקירי, מצא את עצמו בין הקונדיטורים ברחוב חמידייה שבבהצ׳קפי, אף שמקצועו היה חלפנות. בשנת 1864 החל להכין סוכריות סלע במרתף הבניין שבו שכר מקום; יחד עם בניו, שסייעו לו, הוא היה זה שהכיר את המאפים לתושבי איסטנבול וגרם להם להתאהב בהם, לצד הגידול במגוון הקינוחים ובהרגלי צריכתם. מוסטפא, אחד מבניו, סייע לאביו ובמקביל שימש מואזין במסגד ארפג׳ילר. מסורת הטעם והמסחר בת מאות השנים החליפה ידיים במהלך מאה שנה, אך מיקום חנות הממתקים הראשונה והטעם שנותר בחך מעולם לא השתנו.

החנות באמינונו, אחד המרכזים הבודדים שאפשר לכנותם לב המסחר של איסטנבול, החלה במהרה להופיע ברישומי המסחר המכובדים. לפי אחד מהם, Annuaire Oriental, איסמעיל חאקי נמנה עם הקונדיטורים ב־1888 שבהבהצ׳קפי. משני צדי החנות היו חייטים וחנות של שען. שנה לאחר מכן נרשם שמו של איסמעיל חאקי ביי בין הקונדיטורים בבהצ׳קפי וברחוב אלאג׳ה חמאם. בשנת 1891 החליף חייט, שהיה שכן, את חנות הממתקים, והיא עברה לחנות שמספרה היה מצוין. בראשית 1902 פעלו בבהצ׳קפי שני קונדיטורים בשם חאג׳י מוסטפא וחאג׳י איסמעיל.

לאחר ששתי החנויות פעלו עד 1921, החל שם המותג להתגבש: חאג׳י איסמעיל זאדה חאפיז מוסטפא. בשנת 1924 הופיע חאפיז מוסטפא בירבטן עם מוצרים נוספים, שבהם התמחה לאורך השנים. לאחר המאפים נפתחה ברחוב דודו אודלרי שבבייאולו חנות של ממתקי סוכר נוספת, בשם איסמעיל חאקי. חאפיז מוסטפא לא היה היחיד שירש את המורשת מאביו. גם בנו האחר, עומר לוטפי, אהב את המקצוע כמו חאפיז מוסטפא. אפשר להבין זאת מכך שחאפיז מוסטפא אימץ את שם המשפחה קנדמן, ואילו שם משפחתו של עומר לוטפי ביי היה ג׳בג׳י. לאחר 1929 כבר התקבע המוניטין של החנות תחת השם חאפיז מוסטפא, ורק לעיתים רחוקות היא נודעה בשם חאפיז מוסטפא ומהדומלאר, כפי שנרשם במסמך משנת 1930.

בין 1926 ל־1938 זכה מפעל חאפיז מוסטפא באחד עשר פרסים בירידים בינלאומיים בערים ובמדינות שונות, ובהן פריז, בריסל ולייז׳. משרד סחר החוץ, אחד המוסדות החדשים של הרפובליקה הצעירה, אף הודה בהודעה שפרסם בעיתונים לכמה חברות, ובהן חאפיז מוסטפא, שהשתתפה ביריד האוריינטלי בבארי בשנת 1932. בשנים אלה החל ג׳מיל ביי, בנו של חאפיז מוסטפא, להיות מעורב יותר בעסק, והוא חתר לטעם אוניברסלי יותר. בימים שבהם נדונה בעיתונים סוגיית יבוא הקקאו, נולד המותג החדש של חאפיז מוסטפא ומהדומו, צ׳יקולט ג׳מיל… מנגד, היה קשה לצ׳יקולט ג׳מיל להתעלות על חאפיז מוסטפא, הן כמוצר והן כמותג. חאפיז מוסטפא היה סוחר מוכר היטב, ואפילו חתונת בתו זכתה לתשומת לב.

אף שג׳מיל ביי הדגיש בהודעותיו שהוא יורשו, הוא מעולם לא ויתר על שם אביו. בימי החגים, שהיו התקופות החשובות ביותר בשנה עבור קונדיטור, הוא ביקש מלקוחותיו לקנות את ממתקי החג שלהם מ־חאפיז מוסטפא ומהדום. טחינה וחלבה, שנמנו עם המוצרים שנמכרו מאז 1929, היו אף הן ממקורות המוניטין של חאפיז מוסטפא. ג׳מיל ביי החל להשתמש בשם קולאט בהודעותיו, שבהן בירך את לקוחותיו לרגל החג: חאפיז מוסטפא ומהדומו צ׳יקולט ג׳מיל מברכים אתכם בחג.

ג׳מיל ביי נפטר בשנת 1947, ובעשר השנים שלאחר מכן נערכו לזכרו ולזכר אביו טקסי מבלית. בשנת מותו כבר היה עסק חאפיז מוסטפא חברה מבוססת, בעלת שמונים שנות פעילות מאחוריה. על רעייתו וספייה ועל נכדו סונמז קנדמן הוטלה המשימה לשמר את מורשתו ולקדם אותה. בשנת 1948 נרשמו שם החברה והלוגו בעיתון הרשמי לרישום נכסים על שם ס׳ קנדמן, יורשו של ג׳מיל, בנו של חאפיז מוסטפא. אף שבשנים הראשונות העדיפו הבעלים החדשים של חנות הממתקים להיקרא חאפיז מוסטפא קנדמן, בשנים שלאחר מכן הם החלו להשתמש בשם שרשמו.

גב׳ וספייה וסונמז הבינו את החשיבות של עסק ותיק; ואכן, בשנים אלה הם הדגישו שוב ושוב את ההיסטוריה. סיסמאות הפרסום כללו את הניסוחים „הקונדיטוריה שלכם בת 94 שנים” בשנת 1957, ו„ניסיון של 99 שנים” בשנת 1963. באותן שנים הם לא היו היחידים שקידמו את הקונדיטוריה. בתי עסק מכובדים כגון מיגרוס, שמכרו מוצרים של חאפיז מוסטפא, הזכירו בקמפיינים שלהם את הקונדיטוריה בת מאות השנים. אף שמגוון המוצרים של העסק התרחב במידה ניכרת, עיקר הפעילות בשנות ה־60 היה מרציפן, שוקולד, מאפים וסוכר.

מוסטפא ניהאט, בנו של סונמז קנדמן, שהיה ממנהליה המסורים והאהובים של Şekerci Hafiz Mustafa, קיבל לידיו את העסק כשבגר. תקופת מוסטפא השנייה בעסק נמשכה עד 1993 והסתיימה בשל התעניינותו של ניהאט ביי בענפים אחרים. מוסטפא אלטונג׳ו, שרכש את החנות, ניסה להרחיב את המורשת ההיסטורית בלי לפגוע בשורשיה וברוחה. קנדמן, ששמרה על המסורת במשך חמישה דורות מאז חאג׳י איסמעיל חאקי, ניסה לפתוח סניפים תחת הבעלים החדשים, אך כעבור ארבע עשרה שנים פגש משקיע חדש בשנת 2007: אבני אונגלר. אסרה דיל, חוקרת אקדמית הבוחנת את קונדיטוריית חאפיז מוסטפא כמפעל עסקי, מציינת שלמרות חילופי הבעלות, החברה משמרת את מגוון מוצריה, את שיטות הייצור, את תפיסת המותג ואת צוות העובדים, בהתאם לנסיבות. למרות השינויים האלה, החברה שומרת על זהותה כמותג בן מאה שנים.

אבני אונגלר, הבעלים היחיד האחרון של קונדיטוריית חאפיז מוסטפא, מדבר על חאפיז מוסטפא ועל ג׳מיל ביי כבני משפחה. חאג׳י אבני ביי, שהגיע מענף אחר, כגון הטקסטיל, מוכר את מיטב מוצריו של חאפיז מוסטפא במחיר הנגיש ביותר, ומקבל את פני לקוחותיו בחיוך, מתוך חיבור רגשי לשורשיו ההיסטוריים של העסק. זו כנראה הסיבה לכך שבהצ׳קפי מוכרים 100 סופגניות בשנת 2007, וכיום מוכרים 2500; כמו כן, העסק מוזכר במדריכי תיירות ובספרי הנצחה שנכתבו בספרדית ובצרפתית.

ללא ספק, אחת היצירות המעניינות ביותר הקשורות לחאפיז מוסטפא היא „Los Secretos de Hafiz Mustafa” (סודותיו של חאפיז מוסטפא), שכתב הסופר הקולומביאני פרנסיסקו לאל קוודו. המחבר מציג את יצירתו כך: „הספר הזה נכתב בהשראת מקום בלתי נשכח, שמוניטין שלו חורג מגבולותיו.”

כיום חאפיז מוסטפא כבר הפך לחלק מאוצר המילים של איסטנבול, עם ארבעה סניפים בטקסים, סולטנאחמט, סירקג׳י ובהצ׳קפי.27 כפי שאומר תושב איסטנבול ותיק, הוא ידוע בממתקים, בסוכר ובמאפים שלו, וגם בחיוכו.

בכל מקום שבו אתם נמצאים, אם תרצו להרגיש כאילו אתם באיסטנבול, תוכלו להזמין אונליין מוצרים של חאפיז מוסטפא דרך Grand Turkish Bazaar.

תוכלו להזמין כאן בקלאווה טרייה בקלאווה, רחת לוקום, תה טורקי או קפה טורקי מ־חאפיז מוסטפא. אנו שולחים את כל מוצרי חאפיז מוסטפא במשלוח אקספרס לכל רחבי העולם.